דילוג לתוכן

הדגמה · לפני בדיקת עובדות

נדל"ן בישראל

למה הבניינים בירושלים מצופים באבן

העיר נראית כאילו נחצבה מסלע אחד. מתחת לאבן יש בטון, ומאחורי האבן יש החלטה תכנונית.

מאת מערכת נדלן בקלותעודכן 3 דקות קריאה
פועלים מצפים קיר בטון באבן ירושלמית בבניין בבנייה
פועלים מצפים קיר בטון באבן ירושלמית בבניין בבנייה
בכתבה
  1. העיר שנראית עשויה מסלע אחד
  2. בטון בפנים, אבן בחוץ
  3. מאיפה הגיע הכלל
  4. למה זה עובד
  5. יש לזה מחיר
  6. מה לקחת מזה

העיר שנראית עשויה מסלע אחד

מי שמגיע לירושלים מתל אביב רואה את זה מיד. כל הבניינים בגוון אחד, בהיר, בין לבן לצהבהב. בתים של שתי קומות, מגדלי משרדים, בית ספר ותחנת אוטובוס. בשקיעה כל העיר מקבלת צבע זהוב, ומבינים למה קוראים לה כמו שקוראים לה.

התחושה היא שהעיר בנויה מאבן. אבל אם תעמדו ליד אתר בנייה בירושלים, תראו בדיוק את מה שרואים בכל עיר אחרת בארץ: עמודים של בטון, תקרות של בטון, קירות של בלוקים. האבן מגיעה בסוף, כמו מעיל.

בטון בפנים, אבן בחוץ

רוב הבניינים בישראל, גם בירושלים, נבנים על שלד של בטון מזוין: עמודים, קורות ותקרות שנושאים את המשקל של הבניין ומחזיקים אותו ברעידת אדמה. בין העמודים בונים קירות, ובמקומות אחרים בארץ מטייחים אותם וצובעים, או מחפים בחומר אחר.

בירושלים, את הקיר החיצוני מצפים בלוחות של אבן. האבן היא לא זו שמחזיקה את הבניין. היא שכבה חיצונית, עבה מספיק כדי להיראות כמו קיר אבן אמיתי, אבל היא נשענת על הקיר שמאחוריה.

יש שתי דרכים עיקריות לחבר אותה. בשיטה הוותיקה מדביקים את האבן לקיר עם שכבת מלט ויוצקים מאחוריה. בשיטה שנפוצה יותר בבניינים חדשים וגבוהים תולים את האבן על עוגנים של מתכת שמחוברים לקיר, לפעמים עם מרווח אוויר באמצע. ההבדל לא נראה מבחוץ, אבל הוא משפיע על הבנייה ועל התחזוקה.

גם האבן עצמה לא אחת. יש אבנים בגוונים שונים של לבן, ורוד וצהוב, והן מגיעות ממחצבות שונות, בארץ ומחוצה לה. יש גם סוגים שונים של עיבוד פני האבן: חלקה, מסותתת, מחוספסת. כל בחירה כזאת משנה איך הבניין נראה באור של בוקר ובאור של ערב, ואיך הוא מזדקן.

מאיפה הגיע הכלל

הכלל לא נולד מתוך עניין של חומרים. הוא נולד מתוך עניין של מראה. בתחילת השלטון הבריטי בירושלים, ממש בסוף מלחמת העולם הראשונה, המושל הבריטי של העיר קבע שבניינים בעיר יצופו באבן. המטרה הייתה לשמור על האופי של העיר העתיקה ועל קו הרקיע שלה, גם כשהעיר מתחילה לגדול מחוץ לחומות.

מה שמעניין הוא שהכלל שרד את כל השלטונות שבאו אחריו. הוא נכנס לתכניות העירוניות של ירושלים ונשאר בהן עד היום, עם התאמות. כך קרה שבניין מגורים חדש בשכונה שנבנתה בעשורים האחרונים עדיין מצופה באבן, כמו בית ברחביה.

למה זה עובד

אחידות של חומר עושה לעיר משהו שקשה לעשות בדרך אחרת. גם כשהבניינים שונים מאוד זה מזה בגובה, בסגנון ובאיכות, החומר המשותף מחבר אותם. דוגמה פשוטה: שכונה ותיקה ושכונה חדשה בירושלים נראות כמו שני פרקים של אותו ספר. בעיר שבה כל בניין בוחר חומר אחר, אותן שתי שכונות היו נראות כמו שני ספרים.

לאבן יש גם יתרונות מעשיים. היא עמידה בשמש ובגשם, לא צריכה צבע כל כמה שנים, והיא מזדקנת יפה: אבן בת חמישים שנה נראית אחרת מאבן חדשה, אבל לא בהכרח גרועה יותר.

והכלל השפיע גם מחוץ לירושלים. אבן הפכה בארץ לסמל של בנייה איכותית, ובערים רבות רואים בניינים עם חזית אבן גם כשאין חובה כזאת. בירושלים זה כלל, ובמקומות אחרים זו בחירה.

יש לזה מחיר

ציפוי אבן יקר יותר מטיח וצבע, והוא מוסיף משקל ועבודה. זה חלק מהסיבות שבנייה בירושלים נחשבת יקרה יותר. וגם תחזוקה: בבניינים ישנים, אבן יכולה להתרופף עם השנים, במיוחד אם החיבור שלה לקיר נפגע ממים או מתזוזות.

לכן מי שקונה דירה בבניין ישן בירושלים כדאי שיסתכל על החזית. סדקים בין האבנים, אבן שבולטת קצת יותר מהשכנות שלה, כתמי רטיבות הם סימנים שכדאי לשאול עליהם את ועד הבית.

מה לקחת מזה

בפעם הבאה שאתם בירושלים, תסתכלו על פינה של בניין חדש. תראו את העובי של האבן ואת התפרים ביניהן, ולפעמים גם את העוגנים בבניין שעוד לא גמור. מה שנראה כמו קיר של מצודה הוא בעצם ציפוי, והציפוי הזה הוא החלטה תכנונית שנשמרת כבר יותר ממאה שנה. היא הסיבה שירושלים נראית כמו ירושלים.

שאלות שחוזרות

האם בכל ירושלים חייבים לבנות באבן?

ברוב העיר החזיתות צריכות להיות מצופות באבן לפי התכניות העירוניות, אבל יש אזורים ומקרים שבהם התכניות מאפשרות חומרים נוספים, בעיקר במבנים גבוהים ובחלקים מסוימים של החזית. את הכלל המדויק בודקים בתכנית של המגרש.

למה לא בונים פשוט קירות מאבן מלאה?

קיר אבן עבה הוא כבד, יקר ואיטי לבנייה, והוא לא נותן את העמידות לרעידות אדמה שנותן שלד בטון מזוין. לכן בונים שלד בטון וקירות רגילים, ומצפים אותם מבחוץ באבן.

האם אבן יכולה ליפול מבניין?

ציפוי שהותקן נכון ומתוחזק לא אמור לזוז. בבניינים ישנים, עם השנים, אבנים יכולות להתרופף, ולכן חשוב לבדוק את החזית ולטפל בסימנים כמו סדקים או אבן שבולטת. התיקון הוא בדרך כלל עניין של כל הבניין.

מקורות

  1. תכנית המתאר לירושלים והוראות הבינוי בה, עיריית ירושלים
  2. חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה-1965, ספר החוקים

הכתבה נבדקה ואושרה על ידי מערכת נדלן בקלות לפני הפרסום. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי או פיננסי.